סטייה מתקדים - הכנ"ר המכהן כמפרק של חברה אינו פטור מאגרת משפט

1.      הכונס הרשמי מכהן כמפרק של חברה, שהיא תובעת בהליך אזרחי בבית משפט זה. האם זכאי המפרק לפטור מאגרות משפט מכוח הוראות תקנה 19

(1) לתקנות בית משפט (אגרות) תשמ"ח-1987?

2.      הרשם המלומד השיב על השאלה דלעיל בחיוב. בהחלטתו מיום 30/7/08 (בש"א 9738/08) נכתב: "המפרק הוא הכונס הרשמי שהוא חלק מהמדינה ולכן פטור מאגרה, גם אם יש בידו כספים העשויים לשמש לתשלום האגרה".

הדין

3.      סעיף 8 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי"ח-1958:

"סדרי הדין החלים על הליכים יחולו על הליכים של המדינה או נגדה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, ובלבד שהמדינה לא תהיה חייבת לשלם אגרה, להפקיד פקדון או לתת ערובה או בטוחה." (הדגשה הוספה).

4.      תקנה 19(1) לתקנות ביהמ"ש אגרות תשמ"ח-1987 קובעת:

          "אלה פטורים מחובת תשלום אגרה- (1) המדינה וכל מי שהורשה לייצגה כשהוא מביא הליך מכוח הרשאתו;" (הדגשה הוספה).

הנוסח האמור מופיע גם בתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007

http://web1.nevo.co.il/Law_word/law01/999_758.doc

5.      השאלה הקצרה העומדת לדיון היא, אם כן, האם הכונס הרשמי שעה שהוא ממלא תפקיד של מפרק קבוע של חברה בפירוק הוא בגדר מי שהורשה לייצג את מדינת ישראל, המביא הליך מכוח הרשאתו, במובנו של ביטוי זה בתקנה 19(1) סיפא הנ"ל.

רקע עובדתי ודיוני

6.      אני מעתיק את הנתונים הרלבנטיים לעניין מתוך החלטה שניתנה ביום 22.11.06 על ידי עמיתי הנכבד השופט יצחק כהן במסגרת ההליכים בתובענה שהוגשה על ידי החברה שבפירוק (המשיבה 1 בתיק ע"א 741/08),

          http://www.nevo.co.il/Psika_word/mechozi/m06008988-210.doc

          שם סעיפים 2 ו-3:

2.       התובעת הנה חברה בפירוק, אשר הפעילה מפעל לייצור כימיקלים לתעשייה. המוצר העיקרי שיוצר על ידי התובעת היה Polyvinyl Chloride  (הידוע בשם "פי. וי. סי."), אשר חומר הגלם העיקרי המשמש בייצורו הוא האתילן. את האתילן סיפקה לתובעת הנתבעת 1, אשר הנה יצרנית ויבואנית האתילן היחידה בארץ, ולפיכך אף הוכרזה כמונופול, על פי חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח - 1988. הנתבעת 2 הנה יצרנית טורבינת מדחס הגז המותקנת במתקן האתילן של הנתבעת.

3.       כתב התביעה מתייחס לשני אירועים, שאירעו בשנים 1999 ו- 2000, בהם הופסקה אספקת האתילן בין הנתבעת 1 לתובעת,  ואשר לטענת התובעת, גרמו לה לנזקים כבדים. בשנת 1999 בוצעה הדממה מתוכננת מראש של מתקן האתילן לצורך שיפוץ טורבינת מדחס הגז במתקן, אך זו התארכה מעבר למועד שנקבע מראש.  בשנת 2000 פרצה שריפה במתקן האתילן אשר הביאה להשבתת המתקן למספר ימים.  בנוסף, ייחסה התובעת לנתבעת 1 את חיובה בתשלומי יתר בגין אספקת אתילן בשנים 1998 ו- 1999. כעולה מכתב התביעה, בתביעתה עותרת התובעת לכך שהנתבעות תחויבנה לשלם לה סכום כסף העולה על 30 מיליון ש"ח."

7.      התובענה הוגשה על ידי החברה שבפירוק ביום 18.4.2001 כנגד כרמל אולפינים וכנגד Siemens  עוד קודם לתחילת הליכי הפירוק.  הכונס הרשמי מכהן כמפרק (מכוח החלטה מיום 29/12/04). בית המשפט של הפירוק (בתיק בש"א 4198/06 שבתיק פש"ר מח' חי' 275/04) אישר את המשך ניהול ההליכים בתביעת החברה הנ"ל וכן אישר למפרק לשכור את שירותיהם של עורכי הדין ישראל ויינברג ויוסף זלצמן, על מנת שימשיכו בייצוג החברה בתובענה. בין השאר אושר גם הסכם שכר טרחה עם עורכי הדין ואופן תשלום הוצאות המשפט. עוד קודם לכן מינה בית המשפט של הפירוק מנהלים מיוחדים. עורכי הדין הנ"ל הם אלה שניהלו את ההליך גם קודם לתחילת הליכי הפירוק. לפי חוות דעת שמסרו "עולה כי קיים סיכוי סביר שהתביעה תתקבל לפחות בחלקה", סעיף 8 לנימוקי הכונס הרשמי בבקשתו מתאריך 14/3/06 לבית המשפט של הפירוק. הכונס הרשמי סבר, איפוא, כי טובת החברה שבפירוק מחייבת את המשך ניהולה של התובענה. ביום 24/6/07, אישר בית המשפט של הפירוק את חידוש הדיון בתובענה. עוד יצויין, כי בידי הכונס הרשמי התחייבות של הנושים המובטחים של החברה לממן את הוצאות המשפט.